ביום ראשון 4 באוגוסט 2019 בשעה 18:30 נתייחד כולנו בבית העלמין במושב. ולאחר מכן סעודת מצווה בבית הכנסת משכן משה בק.גת אתר זה נבנה לזכר אהובנו עמי שושן ז"ל שנולד בישראל ב-1952 ונפטר ב-ד' באב 1999 אבא היה בן 47 ויומיים...
"...כן, החיים חזקים מהכל וברמה התפקודית המשפחה ממשיכה "כרגיל"-כאילו. משאית של שני טון רובצת לכל אחד ואחד מכם על הלב, אתם יושבים בסלון, למשל, צוחקים ופתאום משתתקים באשמה כשמבטכם ניתקל בתמונתי שעל הקיר... איך אפשר לצחוק??? כשאבא שוכב שם וקר לו מתחת לרגבים?? אל תבטלו אותי ואת רצונותיי, אתם יודעים שאני כל כך אוהב אתכם את כולכם וכל מה שהייתי רוצה באמת, שתמשיכו לצחוק צחוק בריא ומשוחרר כשאתם נפגשים בסלון שלנו, מבלי להפסיק פתאום, בגלל שאתם נזכרים שקר לי מתחת לאדמה. לא קר לי ולא נעליים, ואני נמצא פה איתכם... ממש פה, כשאתם שמחים- אני שמח איתכם, ומצטער מאוד כשעצוב לכם, אני אוהב אתכם!! איפה אתם חושבים שאני נמצא אם לא אתכם??! מהמקום נטול היצרים והרוע בו אני נמצא כעת, כל מה שאני מאחל לכם הוא שתחיו חיים טובים כמה שאפשר. אני יצאתי מהמשחק שמשחקים על האדמה אבל אתם לא!!! לכן המשיכו בחייכם הכי טוב שאתם יכולים- אתם לא תבגדו בזכרי אם תעשו כך. זהו רצוני המפורש!! ..." ***************************************** מכתב לאלוהים / רעות שושן נובמבר 1999 אלוהים, אני באמת לא יודעת אם אתה קיים, אי שם, אני באמת לא יודעת אם אתה אחראי למות אבא, אבל מה שאני כן יודעת זה שאם אתה אכן קיים, אתה כל-יכול, הרי ישנם אלפי סיפורים וניסים הקורים כל יום, אז הסבר נא לי אלי- למה? למה את ים סוף יכלת לחצות? למה? למה את אוכלוסייתנו יכלת להרחיב ולפתח? ולמה? למה לקחת לי את החשוב לי מכל?? את אבא?? אומרים כי דרכיך נסתרות, אך בכל צורה בה אנסה לפענח את מעשך זה, לא אמצא תשובה הגיונית. אבא היה בן אדם נפלא, שכל חייו הקצרים עזר ופעל למען טובת חבריו ומכריו. אבא היה בן אדם אהוד, אהוב ומקובל שרבים פנו אליו לייעוץ או חיזוק ברגעי משבר. אבא היה נשוי לאישה מקסימה, אשר כעת נותרה אלמנה כאובה. אבא היה אב ל5- ילדים אשר גידל לתפארת. אבא היה.. הכל!! אבל יותר מכל הוא היה רק בן 47 ויומיים, כל כך צעיר, ייתכן כי חשבת להציב אותו לצידך כעזר? אך אמור לי, האם חשבת ולו לרגע עלינו בני משפחתו? על חבריו? על רצונו שלו? האם התחשבת בכך שהוא רוצה לחיות ושעד הרגע האחרון עוד נאבק במלאך המוות שנשלח אליו? שעד הרגע האחרון הבטיח שיצא מזה ושנמשיך לחיות כולנו יחד? האם כל זה לא נחשב? האם כל זה לא גרם לך לחשוב שנית ולשנות את גורלו? ואפילו בכמה שנים, לפחות שאחי הקטן בן יזכה גם הוא לזכרונות מרגעי השמחה והצחוק ביחד עם אבא? ולא להשאיר ילד בן שנתיים ועשרה חודשים, שכל זכרונותיו מאבא הם כאבי בטן נוראיים, טיפולים איומים, בתי חולים ותרופות, ושלמרות כל אלה השתדל אבא שבנו הקטן יקבל את מלוא תשומת הלב המגיעה לפעוט, את מלוא הפינוק והתמיכה. אז לסיום כל שנותר לי לומר לך... תשמור על אבא שלי ותעניק לו רוגע, שלווה וכל דבר שמגיע לו אחרי התקופה שעבר ואחרי שנלקח מאיתנו למרות רצונו. ואנחנו נמשיך לאהוב אותו לעד! בידיעה שהוא איתנו תמיד, שותף לכל המתרחש וחולק עימנו את השמחות ותומך בנו מלמעלה כל הזמן! ובקשה אחרונה לי אלייך, מסור לאבא את אהבתי ותאמר לו שאנחנו חזקים בדיוק כפי שרצה שנהיה.. למרות שאני בטוחה שהוא כבר מודע לכך!! רעות שושן
איש אמיץ ולוחם מקצועי / צביקה ורפל (מילואים) במהלך מלחמת לבנון הראשונה, שימשתי כסמ"פ בפלוגת העורב בה שרת עמרם. במהלך מרדף בזהרני עברתי לפרק זמן לשמש כחוד לפלוגה, באופן הטבעי ביותר,בחרתי בשושן שושן היה אמיץ ,ומהיר תגובה והרגשתי נוח מאד עם לוחם כמוהו לצידי, מעבר לכך היה חבר אמיתי עם חוש ... המשך
